^{לפרופ' ערן ויגודה-גדות מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה היה רעיון: להכניס את כל דיסציפלינת מדעי המדינה בישראל למטריה אחת בה ניתן יהיה להשוות, לדרג ולהעריך בין אנשי אקדמיה, יחידות אקדמאיות ואף מוסדות שונים החוקרים את תחום מדעי המדינה. לאחר עבודה קשה ומאומצת יצא לאור פרויקט IPSIX - האינדקס הישראלי למדעי המדינה, אשר מבוסס על נוסחת HIE – מדד חיפה למצוינות אקדמאית.}

"בסיס הרעיון הוא לעודד איכות וביצועים אקדמיים", כך מתחיל פרופ' גדות את הריאיון שנערך איתו. "מה שבעצם עשינו הוא לבנות מערכת שמבוססת על מנועי חיפוש בינלאומיים כאשר המאגר העיקרי שלנו הוא 'סקופוס' המוכר בכל העולם. רצוננו הוא לאסוף כמה שיותר מידע על דיסציפלינת מדעי המדינה בארץ, לאגד לאינדקס אחד את כל המידע על החוקרים, הסטודנטים, הפרסומים, את קרנות המחקר, הפעילויות המדעיות ועוד. זהו מאגר מידע שלא קיים עד היום בשום תחום. במשך שנה עבדנו על איסוף החומר בעזרת צוות סטודנטים מבית הספר למדעי המדינה וצוות המחשוב של הפקולטה למדעי החברה והצלחנו לאסוף מידע על יותר מ 250 חוקרים ואנשים סגל בישראל".

את המידע הזה אשר נע מרמת החוקר עצמו, דרך המחלקה בה הוא חוקר או מלמד ועד למוסד האקדמאי הם דירגו בעזרת נוסחה מורכבת (HIE) אשר מבוססת על מספר קריטריונים כגון כמות המאמרים, כמות הציטוטים ואזכורים במאמרים אחרים ואפילו דירוגי ספרים ממוסדות נתונים עולמיים, כל הנתונים האלה משתכללים בנוסחה לאינדיקציה שיכולה להעיד בצורה אובייקטיבית גם על כמות וגם על איכות כאשר הרעיון הוא להיות מקור המידע העיקרי לדיסציפלינת מדעי המדינה בארץ.

כיצד אתם שומרים על אובייקטיביות כאשר הדירוג והאינדקס עצמו נעשה על ידי צוות מאוניברסיטת חיפה?

"בדיוק כמו במדע, אנחנו מזמינים כל אחד אחד לעשות שחזור של המידע ולהיווכח לבד שיתקבלו אותן התוצאות. הדירוגים אינם סובייקטיביים של אנשי הצוות אלא מבוססים על מסדי נתונים עולמיים. כמובן שחשוב לומר שאנחנו גם פתוחים לביקורת וניתן להתווכח ואם מישהו חושב שיש לו רעיון טוב יותר - אנחנו מזמינים אותו להציע כדי לשפר את האינדקס".

לאיזה משתמשי קצה ייעדתם את האינדקס הזה? האם סטודנטים שחושבים איפה להתחיל ללמוד מדעי המדינה יכולים להיכנס לאינדקס הזה?

"כולם יכולים להיכנס, ומי שמבין טיפה עניין ויכול להשתלט על המידע יוכל לעבוד איתו. אנו יצרנו את האינדקס לאנשים שכבר עברו את תחילת דרכם. כיוונו יותר לכיוון קהילת החוקרים של דיסציפלינת מדעי המדינה בארץ שמונה כאמור מעל ל250 אנשים במשרות קבועות ותקניות. מעבר לכך גם קהילת הסטודנטים לתארים מתקדמים שרוצים לבחור תחום להתמחות בו יכולים להכנס לאינדקס ולשרטט מפה טובה של התחום בעזרת הדרוג האובייקטיבי."

ומה בקשר לפיתוח העתידי?

"יש לנו שאיפות גדולות. כפי שניתן לראות המערכת היא בשפה האנגלית, זה בשל העובדה שפנינו לצאת מגבולות הארץ ולהפוך את הפרויקט לבין לאומי. כיום ישנם מספר מאגרים שמדרגים באופן מצוין רק חלק מהמידע, אם זה מאמרים או ספרים בנפרד. אנחנו רוצים ליצור משהו גדול יותר שיוכל לדרג בין כל הקריטריונים בנפרד וגם יחד. אנחנו נותנים הערכה משוכללת לפרודוקטיביות, לנראות, אפשר לראות מי החוקרים המובילים בתחום, או הצעירים המתבססים כפורצי דרך בתחום מסוים, מי יותר לכיוון ספרים ומי לכיוון מאמרים, באיזה תת תחום יש חוזקות או חולשות כאשר בוחרים מוסד אקדמאי להתמחות בו וכך סטודנט יוכל לבחור בצורה נבונה יותר איפה יהיו לו את הכלים הטובים ביותר להתפתח. זה מידע מאוד חיוני שלא היה זמין ואם היה זמין אז בצורה חלקית בכל מוסד ולא בצורה משוכללת, אנחנו ממש רואים באינדקס את מדורת השבט של תחום מדעי המדינה בארץ".

לסיום מספר לי פרופ' ויגודה-גדות כי אחת הביקורות השכיחות כלפי האינדקס היא שדווקא בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה מקבל את הדירוג הגבוה ביותר. "אולי יש פה גם אלמנט של קשירת מוטיבציה לעבודה קשה עם ביצועים" מסביר גדות, "לנו בחיפה יש מוטיבציה גבוהה כי אנחנו עדיין נמצאים בסוג של פריפריה בישראל, ואנחנו רוצים להראות סיפור אחר שבתחום מדעי המדינה, כמו הרבה תחומים אחרים, לאוניברסיטה אין מה להתבייש. וחשוב שיידעו זאת. זה אינטרס שלנו. האינדקס עוזר לנו להביט במראה ולדעת איפה אנחנו עומדים ביחס לאחרים. פרט לכך, כפי שהזכרתי, כל אחד יכול לשחזר את הנתונים לבד, אז אני מזמין את הסקפטיים לבדוק".